גילת נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

החלטה

הבקשה היא לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי.

לאחר ששמעתי את הצדדים, להלן ההחלטה:

המבקש אחר מאוד בהגשת הבקשה כפי שפורט בתגובת המשיב. יחד עם זאת, לא מצאתי מקום לדחות את הבקשה על הסף רק מהטעם הזה.

החלטתי שלא לדחות את הבקשה על הסף רק מטעמיו של האיחור בהגשתה מקורה בכך שהאיחור נבע בחלקו, אם לא כולו, מהתנהלותו של המבקש בנוגע לשני שיקים שהוצגו על ידי מס הכנסה בטעות ונמצאים ברשימת השיקים נשוא ההגבלה.

לאור המסמכים שצרף המבקש שוכנעתי כי הצגת השיקים מקורה בטעות של מס הכנסה וגם אם נהג הבנק כשורה כשהחזיר שיקים אלה ללא כיסוי, עקב מצב חשבונו של המבקש, אין מקום לכלול שיקים אלה ברשימה נשוא ההגבלה שכן לגבי שיקים אלה לא היה צריך המבקש לדעת כי יופקדו לחשבון.

לפיכך אני מורה על גריעת שני השיקים 253 ו- 254 מרשימת השיקים נשוא ההגבלה.

המבקש טען כי יש לגרוע גם שיק נוסף, 306, מרשימת השיקים שהבנק ימנה לעניין הגבלה. לטענתו, השיק אינו כלול ברשימת השיקים נשוא ההגבלה, אולם, יש ליתן החלטה המורה על אי הכללתו לעניין החוב וזאת משום שעניין החזרת השיק הזה מקורה בהיות החשבון מוגבל.

מעיון בנספחי הבקשה ובנספחי התגובה עולה כי בעת שחזר שיק זה היה החשבון ביתרת חובה החורגת מקו האשראי ולפיכך אני דוחה את הבקשה כלל שעניינה שיק זה וזאת גם מבלי להדרש להכריע בשאלה אם ניתן להורות על גריעת שיק שכלל לא נכלל ברשימת ההגבלה נשוא הבקשה.

התוצאה היא שאני מורה על גריעת שני השיקים, 253 ו- 254 מרשימת השיקים נשוא ההגבלה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום ה' תשרי תשע"א, 13/09/2010 במעמד הנוכחים.

הדסה אסיף, שופטת

ר.א.

הוקלד על ידי: ריקי אלקובי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: